אחרי שהפרדנו בין הגיל לכאבים שלנו, בואו נעשה ניתוח למבנה הגוף.
מבנה הגוף משמש פעמים רבות כשק חבטות נוח (הוא הכי קרוב אלינו כדי לחטוף ראשון..), והרבה פעמים נהוג לחשוב ש"כואבות לי הברכיים בגלל שיש לי פלטפוס" או "יש לי בעיות צוואר כי כתף אחת יותר גבוהה מהשנייה"..
תרשו לי לספר לכם סיפור. אמיתי כמובן.
יהודי יקר ירד בתחנת אוטובוס, כשלפתע חש שהברך שלו מתקפלת יחד עם רעש מבהיל שיוצא ממנה. הוא פונה למיון עם כאבים עזים, קיבל זריקת מורפיום ושב לביתו למנוחה. אבל הכאב העז לא הרפה, ולא אפשר לו לחזור לתפקוד ועבודה רגילה. הוא פנה לאורתופד שאבחן אצלו בעיה – הברכיים שלך עקומות בצורת O.
כעת, כך הוא חשב, לא רק שיש לו כאבי תופת אלא מדובר בבעיה מולדת שאי אפשר לשנותה. מיואש מהמצב הוא הגיע אלי.
שתינו יחד כוס מים קרים, ולאחר האבחון הראשוני והצעת פתרון שאלתי אותו "מה לדעתך יקרה אחרי שתיישם את ההנחיות שלי?", הוא האמין שמצבו ישתפר ויתאפשר לו לחזור לעבוד. "ובאיזו צורה הברכיים שלך יראו כשתרגיש יותר טוב?" המשכתי להקשות, הוא בהה בי מבלי לענות..
אכן, קשה להשתחרר מתובנה כזו ולעשות את ההפרדה הנצרכת בין מבנה הגוף שלנו לבעיות האורתופדיות.
אבל צריך לזכור – גוף האדם אינו מיוצר בפס יצור אחיד, וכל אחד מאיתנו שונה מחבירו (מה שמכונה במדע "שונות אנטומית"). ישנם אנשים גבוהים ואחרים נמוכים, אנשים רחבים ואחרים צרים, וישנם אנשים עם ברכיים בצורת O וכאלו עם כף רגל ישרה. האם זה בהכרח מעיד על בעיה? שוני בתפקוד? לא. ממש לא.
כפי שהארכנו במאמרים הקודמים, ההקשר המיידי בין הממצאים האלו להתפתחות של כאבים מונעת ממנו לגשת לבעיה בפשטות ולנסות לפתור אותה.
אם נצליח להפנים את המסר מהמאמר והסיפור הזה, נוכל בע"ה לשפר את סיכויי ההחלמה שלנו.
אגב, גם היהודי מהסיפור הצליח להחלים ולחזור לתפקוד..