לפי הנתונים הרשמיים של משרד הבריאות שלושת גורמי התמותה העיקריים בקרב שני המינים הם מחלת הסרטן, מחלות לב, ובמקום השלישי אצל גברים מחלת הסוכרת, ואצל נשים אירוע מוחי.
בתחילת פרשתנו כתוב "וימת יוסף וכל אחיו..". רש"י לומד מכאן שיוסף מת לפני אחיו אף על פי שהיה צעיר מכולם, מלבד בנימין, שהרי יוסף חי מאה ועשר שנים ואילו אחיו חיו לפחות מאה ועשרים שנה.
חז"ל קובעים שהסיבה לכך שיוסף מת צעיר היא מפני שהנהיג את עצמו ברבנות, שהרי שלושה דברים מקצרים ימיו של אדם: מי שמסרב לעלות לתורה, מי שמסרב לברך על הכוס, ומי שמנהיג את עצמו ברבנות (ברכות נה.)
על פניו מתעורר קושי בדברי חז"ל, שהרי הזכות לעלות לתורה או לברך שמורה הרבה פעמים דווקא למי שמנהיג את עצמו ברבנות… לכן המאירי מפרש שמדובר במי שמסרב דווקא מתוך גאווה, וזה המכנה המשותף בין שלושת הדברים.
בחסידות מבואר שכח החכמה הוא זה הנותן חיים ("החכמה תחיה בעליה"). המילה חכמה היא "כח-מה" כלומר כח הביטול בנפש. זוהי היכולת לבטל לחלוטין את כל הישות שלי על מנת להיות קשוב לגמרי לעולם הסובב אותי, וכך אני הופך להיות חכם(חכם=חיים).
החכם הוא דווקא זה שיודע היטב שכל הטוב שבו אינו ממנו כלל, וממילא אין בו שמץ של גאווה.לכן הוא דווקא לא יסרב לקרוא בתורה ולברך על הכוס, ולא ינהיג עצמו ברבנות. לפי מאמר חז"ל שלושה דברים אלה מסוגלים למנוע את שלושת המחלות הקטלניות שהוזכרו לעיל
