אש הבריאות לא תכבה

אש הבריאות לא תכבה

לעתים קרובות אנשים הסובלים מבעיה בריאותית כלשהי, מקבלים מסר שמדובר בבעיה שאין לה שום פתרון, וסביר להניח שהמצב רק ילך ויתדרדר. על זה כבר אמר הרבי ה'צמח צדק' שניתנה רשות לרופא לרפא אך לא ניתנה לו רשות לייאש.

בפרשתנו מופיע הציווי המפורסם:  "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה", ואף על פי שיורדת אש מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט. דווקא את האש הזו, הבאה מן המון העם, יש איסור לכבות. ומהי אותה אש?

אומר הזוהר הקדוש שהתורה אמנם נקראת אש שנאמר "הלא כה דברי כאש נאום ה'", אך לא יתכן לומר שניתן בכלל לכבות את אש התורה. אלא שגם מצוה קרויה אש, שנאמר "נר מצוה", ואת האש הזו ניתן לכבות, והמכבה אותה עובר על איסור. ממשיך הזוהר ואומר שהנר הזה הוא גוף האדם, והמכבה אותו גורם לגוף להיות חשוך וחולה.

מחקרים רבים מראים שדווקא כתוצאה מאבחנות רפואיות הגורמות לאדם להבין שאין רפואה למכתו, חלה התדרדרות במצבו הבריאותי. על זה אמרו חז"ל: "לא תכבה – אפילו בשבת, אפילו בטומאה".

כאשר אדם נמצא במצב של "שבת", כלומר מצבו הגופני והנפשי בכי טוב, והיה אפשר לחשוב שאז ניתן לכבות את האש, וזה לא כל כך יזיק –  יש להימנע מפגיעה כלשהי בדימוי הגוף שלו.

ואפילו כאשר אדם נמצא במצב של "טומאה", ומצבו הגופני והנפשי ירוד, ואפשר לחשוב שכיבוי האש כבר לא ישנה הרבה, עדיין חל האיסור.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות