לאחר הדרמה הגדולה, יוסף שולח את אחיו אל אביהם, ומצווה עליהם: "אל תרגזו בדרך". הגמרא מביאה ברייתא המפרשת : אל תפסיעו פסיעה גסה שעלולה להזיק לכושר הראייה שלכם. המשנה ברורה מפרש שמדובר בהליכה בצעדים גדולים, ואילו המגן אברהם מגדיר ריצה כפסיעה גסה.
כיום נפוצות מחלות ראייה כגון ניוון של הקרנית, גם בגילאים צעירים מאוד, או ניוון רשתית- לרוב בגילאים מבוגרים יותר. מחקרים רבים קושרים מצבים ניווניים אלה למצב של חמצון הגורם להיווצרות של רדיקלים חופשיים בתאים וכך לניוון. אחד הגורמים העיקריים לתגובת החמצון הוא מתח נפשי, ודווקא פעילות גופנית (פסיעה גסה…) נחשבת כמועילה להפחתת מתח, וליצירת נוגדי חמצון. אם כן, פסיעה גסה היא הגורם או התרופה לניוון ראייה?
כנראה שהתשובה מצויה במילים של יוסף הצדיק מהם חז"ל למדו את הוראתם – "אל תרגזו בדרך". הכל תלוי במצב הנפשי של הפוסע פסיעה גסה. אם היא נעשית מתוך רוגז היא תהפוך לגורם הבעיה, ואם מתוך רוגע ושמחה, היא תשמש כרפואה.
הבעל שם טוב לימד סוד גדול – זריזות במתינות. להיות זריז ופעיל אך מתוך שלוות הנפש.חודש טבת, על פי ספר יצירה, הוא החודש המתאים ביותר לתיקון מידת הרוגז. מעניין שהאות השייכת לחודש זה היא האות ע'. הרוגז המתוקן יהיה אך ורק על היצר הרע. הפתרון שחכמינו מציעים הוא שתייה מגביע הקידוש של שבת, או הסתכלות בנרות השבת. השבת אצל בני ישראל היא מנוחת הנפש המוחלטת, ועליה נאמר 'הילוכך תהא בנחת', ולכן מסוגלת לריפוי עמוק.
אם כן,למדנו מיוסף הצדיק עצה עמוקה לשמירת בריאות העיניים ואולי לכן עליו נאמר "בןפרת יוסף, בן פרת עלי-עין"
