בדיחת קרש מספרת על ספורטאי שבא לרופא ואמר לו: "ד"ר, כואב לי כשאני רץ". "טוב, אז אל תרוץ" ענה הרופא. "ואם היה כואב לי כשאני נושם?" , שאל הספורטאי…
תרופה טובה הינה תרופה שלא רק מעלימה את סימני הבעיה הרפואית, אלא מאפשרת לאדם לתפקד באופן מלא ללא אותם סימנים.
ישנה שאלה מפורסמת לגבי איסור חמץ בפסח. אם החמץ כל כך משוקץ עד שהתורה קבעה עליו עונש כרת, והוא לא רק אסור באכילה והנאה אלא גם אסור להיות ברשותנו כל החג, והוא מסמל גאווה פסולה בפרט ואת יצר הרע בכלל, אז איך יתכן שהוא אסור רק שבעה ימים בשנה?
עונה על כך הזוהר הקדוש על ידי משל: למלך היה בן יחידי וחלש. יום אחד היה תאב לאכול, אמרו הרופאים: יאכל בן המלך תרופה זו, ועד שיאכל את כולה יש לדאוג שלא ימצא מאכל ומזון אחר בבית. עשו כך, כיוון שאכל את התרופה אמר הרופא: מכאן והלאה כל מה שהוא תאב לאכול, כבר לא יזיק לו. כך, כאשר יצאו ישראל ממצרים ולא היו יודעים עיקרי וסודות האמונה, אמר הקב"ה: יטעמו תרופה ועד שיאכלו את התרופה לא יראה להם מאכל אחר. כיוון שאכלו מצה שהיא תרופה (כדי) לעלות ולדעת סוד האמונה, אמר הקב"ה: מכאן והלאה שיראו חמץ ויאכלוהו, שהרי כבר לא יכול להזיק להם.
הרפואה של המצה כל כך יעילה עד שלאחר הפסח ניתן לאכול חמץ ללא הגבלה, ולאחר שבעה שבועות, בחג מתן תורה, אף מקריבים חמץ על המזבח, ללמדך שתהליך הריפוי הגיע לשלמות.
שנזכה להתרפא באמת מהמצה !
