טלמדיסין

כשמישהו מגיע אלי לטיפול, אני משתדל לא לשכוח אותו ברגע שיצא מהדלת.
בדרך כלל אחרי שבוע-שבועיים אני בודק איך הוא מרגיש ואם אכן הצליח להשתחרר מהכאב.
השיחות האלו גרמו לי להבין שמשהו קצת חסר.
הנה דוגמא לשיחה שהייתה לי עם יהונתן (שם בדוי כמובן) שתסביר קצת מה הרגשתי;
יהונתן הגיע אלי כחודשיים לאחר שפרץ לו דיסק בצוואר.
הוא היה מאושפז כמה ימים וקיבל לוריד עירוי של מורפיום כדי לא לצאת מדעתו מרוב כאבים.
יחד עם השחרור במצב יציב מבית החולים, הוא קיבל כמות אדירה של משככי כאבים והיה במצב של חוסר יכולת לשבת יותר מ 5 דקות או לשכב עם פחות מ 3 כריות…
אחרי זמן קצר הכאב ירד לזרוע והוא הרגיש שהיד נתלשת לו מהמקום.
בנוסף, מלבד מרשמים למשככי הכאבים יהונתן קיבל עוד פתק אחד.
הפניה לטרום ניתוח.
ההמלצה החד משמעית הייתה לבצע ניתוח בתל השומר.
בניתוח ייכנסו לתוך הצוואר של יהונתן ויכרתו את הדיסק הסורר שיצא החוצה.
יהונתן 'עשה גוגל' וקרא קצת על הניתוח המדובר… ממש לא בא לו.
אבל יש ברירה?
הוא נזכר שלפני כמה שנים בן דוד שלו סבל מכאבי גב ומישהו בירושלים עזר לו.
הבן דוד הפנה אלי וכך נפגשנו.
לאחר הבדיקה בניתי ליהונתן תוכנית שיקום מפורטת בשלושת ההיבטים הללו וביקשתי שיתחיל ליישם כדי שיוכל להשתקם.
אחרי שבוע צלצלתי אליו.
-"מה שלומך?" שאלתי "רציתי לשאול איך אתה מתקדם?"
-"האמת, אני חייב להגיד לך שמאוד נהניתי מהפגישה אתך, ובאמת התחדשו לי הרבה דברים, ובכלל הגישה שלך מאוד מוצאת חן בעיני…".
טוב, אחרי הקדמה כזו חייב להגיע אבל… והוא אכן הגיע.
-"אבל מה אני אגיד לך, לא כל כך עשיתי את התרגילים…"
-"למה?" שאלתי.
-"היו לי כאבים חזקים, וגם אתה יודע הדיסק שלי פרץ… זה לא סתם כאבים…".
היה נראה שיהונתן כאילו שכח כל מה שהיה בפגישה.
ניסיתי לעצור לרגע את שטף השיחה וחשבתי לעצמי – הוא צודק. קשה לבוא אליו בטענות.
נכון שבפגישה הסברתי באריכות;
שלא חייבים להחזיר את הדיסק למקום כדי להתרפא.
שיש מיליוני אנשים בעולם עם פריצת דיסק כמו שלו, שבכלל לא יודעים על זה ומתפקדים כרגיל.
שרצוי מאוד להסתכל רק קדימה על דרכי הפתרון של הבעיה ולא להתעמק יותר מדי בגורמים לה.
שתרגילים נועדו לרפא, ואם יש כאבים חזקים – דווקא אז רצוי לעשות תרגילים.
שלגוף שלו יש יכולת ריפוי עצמי נפלאה וכדאי לתת צ'אנס.
ש… וש…
אבל (כן, גם לי אחרי הקדמה כזו יש אבל..), מדובר בשינוי תפיסתי לא קטן, ולא כולם מצליחים לעשות אותו אחרי טיפול אחד, יש כאלו שצריכים יותר זמן כדי להטמיע את השינוי וכדי להצליח להתמיד עם התרגילים.
טלמדיסין
אחרי לא מעט "יהונתנים", כאלו החלטתי לפתח תוכנית טלמדיסין מיוחדת.
התוכנית היא בעצם עוד שעתיים טיפול (שני תורים) המבוצעים דרך הטלפון, אלא שהשעתיים האלו מחולקות ונפרשות לאורך תקופה – 5-10 דקות ביום/פעם ביומיים/חצי שעה בשבוע, כל אחד לפי מה שיסייע לו להתרפא מהר יותר.
התוכנית הזו תלווה את תהליך ההטמעה של מה שקרה בטיפול בצורה יסודית ולאורך זמן.
היא תזכיר לך תוך כדי רצף החיים את הנקודות מוצא הנכונות, גם כשכואב וגם אם זה נראה רחוק.
היא מוודאת שאתה באמת מתקדם, מבצע את התרגילים ומחלים.
מה, הכל בטלפון?
אחרי שהמטופל היה בפעם הראשונה ויצא עם תוכנית שיקום, לא חייבים לחזור שוב למרפאה, אני מכיר את המקרה לעומק ואפשר להתקדם בטלפון.
כך הדברים נכנסים ישר לוריד ומחלחלים עד לריפוי המלא בע"ה.
אחרי הסדרה הקצרה הזו, שלוש שעות טיפול סה"כ, אין צורך בדרך כלל לחזור שוב ושוב לטיפולים. אין סיבה להיות תלוי במטפל לאורך כל החיים..
עשרות מטופלים שעברו את התהליך לאחרונה הצליחו להתקדם בצורה סדירה ומצבם השתפר פלאים. כן, גם כאלו שבעבר הטיפול לא עזר להם.
אני מזמין גם אתכם לנסות, אף פעם אל תתייאשו מהיכולת לעזור לעצמיכם להחלים

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות